פרופ' רפי מלניק, לשעבר חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, מסביר בטור מיוחד למה הוא חושב שכלכלת ישראל איתנה מספיק להתמודד עם נטל החוב שייווצר, וסוכנויות הדירוג הבינלאומיות תמשכנה לדרג אותה כמקום בטוח להלוות לה כספים ולעשות אתה עסקים
לאור הגירעון העצום שנפער בתקציב, הממשלה תצטרך לנקוט בפעולות לקיצוץ הגירעון - היא יכולה לעשות זאת באמצעות העלאת מיסים ו/או קיצוץ הוצאות • אלא שהראיות האמפיריות מלמדות שלהקטנת גירעון באמצעות מיסים מחיר כפול מאשר להקטנת הגירעון באמצעות קיצוץ הוצאות
אחרי שיסתיימו החגיגות של השבעת הממשלה, יעמדו לנתניהו ולשר האוצר כ"ץ 100 ימים להגיש את תקציב 2021 • השבר הגדול שהותירה הקורונה יחייב צעדים דרסטיים - עימות חזיתי מול המגזר הציבורי, הגדלת חוב והרחבה תקציבית והתמודדות מול מארבים של השרים
בחברה מציינים כי המהלכים הפיסקאליים והמוניטריים שביצעה ישראל בעת משבר הקורונה יתרמו להתאוששות המשק • האנליסטים של החברה מציינים כי על אף שבטווח הקרוב הגירעון הממשלתי יגדל, מדיניות הממשלה החדשה תביא להפחתת הגירעון בסופו של דבר הוא יחזור יעד של מתחת ל-3%
הוצאות הממשלה באפריל הסתכמו בסכום שיא של 36.8 מיליארד שקל • הכנסות המדינה הושפעו מצעדים שנקטה הממשלה, ובהם דחיית תשלומי מע"מ והאצת החזרים בסך של 2.5 מיליארד שקל
יש להמתין לשלב בו ישוקם ההיצע כדי ליישם מדיניות של הרחבה תקציבית וכספית • בינתיים ניתן כבר היום להקל על הנפגעים הרבים באמצעות הגדלת נדיבות רשת הביטחון למפוטרים, ליוצאים לחל"ת, לעצמאים, לפרילנסרים ולעסקים הקטנים והבינוניים
במרכז הדוח השנתי של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן עומד אחד המסמכים היותר חשובים של משרד האוצר: הדוח הכספי של מדינת ישראל • הדוח עצמו והשלכותיו כלל לא עולים לדיון בממשלה • הדוח רצוף בעיות, וחסרים בו נתונים רבים, למשל קרקעות בשווי של מאות מיליארדי שקלים
עפ"י תחזית מעודכנת שמפרסמת היום הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג, הגירעון התקציבי של ישראל יזנק השנה ל-11% • יחס החוב-תוצר בסוף השנה צפוי להיות נמוך מעט מממוצע מדינות ה-OECD
מדובר בנתון שאין לו משמעות רבה היות והוא מבטא באופן חלקי ביותר את הזינוק הדרמטי שהחל בחודש מרץ, ומושפע עדיין מנתוני 11 החודשים שלפני תחילת המשבר • ההכנסות במסים במרץ צללו ב-17.6% לעומת מרץ 2019
נגידת בנק ישראל לשעבר אמרה כי הסיוע הממשלתי לטיפול במשבר צריך להיות ממוקד באוכלוסייה שנפגעה מהמשבר – ותוכנית ה"שי לחג" איננה כזאת
ישראל נכנסה למשבר הקורונה בתנאים תקציביים קשים - הגירעון הצפוי עוד לפני האירוע הנוכחי עומד על כ-4% תוצר • בתנאים אלה, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי היא קשה ביותר מבחינה תקציבית • מספר צעדים ועקרונות פשוטים יכולים להתוות את שיטת הפעולה הנכונה
במסגרת אישור תקציב המדינה 2019 קיבלה הממשלה החלטה לצמצם בהדרגה את מספר משרדי הממשלה מ-29 ל-17 החל משנת 2020 • אך כעת מסתמן שכחלק ממשלת האחדות של נתניהו וגנץ מספר המשרדים יזנק ל-30, ואיתו גם הגירעון, שיעלה ב-700 מיליון שקל
כל מדינות המערב, כולל השמרניות ביותר בימי שגרה, הבינו שמשבר הקורונה הוא מצב חירום שדורש לנקוט בצעדים לא שגרתיים • המשק לא יחזור לצמוח עד שהמדינה תזרים כסף ותיתן ביטחון ואופק לבעלי העסקים - אם לא עכשיו, אז מתי?
מבקר המדינה קובע כי הקטנת ההוצאות והגדלת הכנסות המדינה בדצמבר 2018, הייתה בהתאם לכללים • בנוסף הוא תומך בהתעקשות הדרג המקצועי לפרסם את תחזית הגירעון ל-2019 - אך נמנע מלבקר את הדרג הפוליטי שניסה למנוע זאת
בפעם הראשונה בהיסטוריה, האיחוד האירופי מתכנן להעניק "יד חופשית" למדינות החברות בו למימון המאבק במגפת הקורונה • עד כה הוגבל הגירעון לכ-3% מהתל"ג
יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, בראיון לגל"צ: "אם נגיע למצב של משק לשעת חירום, אז 50 מיליארד שקל יהיו הערכת חסר של העלות" • "האוצר החליט שהוא הולך לכנסת לבקש תקציב נוסף; עוד שבוע או עוד שבועיים יגדילו את הסיוע, וברור שנגדיל את הגירעון"
בצלאל סמוטריץ'דירוג אשראיהחשב הכלליהכנסות ממסיםישראל במלחמהכלכלת ישראלמאקרו ישראלמסיםמשרד האוצרתקציב המדינה