"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב • כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

נשיא אוניברסיטה בארה"ב הוצא לחופשה אחרי שנכנע לדרישות פרו-פלסטינים 
על רקע החשש מחרם: האקדמיה למדעים קוראת "להבטיח את עתיד המחקר הישראלי" 

1בעולם מסקרים את השבת גופות החטופים לישראל

ברחבי העולם מדווחים על השבת גופותיהם של החטופים לישראל בסוף השבוע האחרון. "מלאך בין שדים", כך תיארה הכותרת על שער הניו יורק פוסט את השבת גופתה של שני לוק. "לוק, אמנית קעקועים בת 23, חגגה עם חברים בפסטיבל המוזיקה נובה לפני שהותקפה על ידי חמאס", נכתב ברויטרס. בכותרת של כתבה שפורמה בדיילי מייל צוטט אביה באומרו כי "למשפחה הוקל" בעקבות הימצאות גופתה. תמונתו של רון בנימין התנוססה בבילד הגרמני, בכתבה שסיפרה את סיפורו. בבוקר ה-7 באוקטובר יצא רון בנימין לטיול אופניים, כמו בכל שבת. הוא רק רצה לצאת לסיבוב עם חבריו. זה יעלה לו בחייו", נכתב.

"עמית בוסקילה היתה סטייליסטית אופנה. היא נחטפה מפסטיבל המוזיקה נובה כשניסתה להתחבא בין מכוניות", נכתב בגרדיאן. "יצחק גלרנטר הגיע למסיבה שעות ספורות לפני שהמתקפה החלה בסביבות 6:30 בבוקר ב-7 באוקטובר. הוא היה עם שני חברים נוספים שנהרגו", נכתב.

מתוך הדיילי מייל הלונדוני, מאת גרמניה רודריגז פולאו. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך רויטרס, מאת רמי עמיחי, מיל יעקב יצחקי. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הבילד הגרמני, מאת רנה גרזקה. לקריאת הכתבה המלאה. 
מתוך הגרדיאן, מאת לורנזו טונדו, קיקואה קירשנבאום. לקריאת הכתבה המלאה. 

2בלבנון מעריכים: המלחמה לא תתרחב 

נראה כי "כל הצדדים, כולל ישראל, זקוקים להפסקת אש שתשחרר את החטופים הישראלים, ולמרות המשא ומתן המדשדש, הלחץ של וושינגטון פועל להשיג אותה בעתיד הנראה לעין", נכתב אמש באל ג'מהורייה הלבנוני. "באשר לחזית לבנון, מלחמה רחבת היקף לא צפויה, שכן כל הצדדים מותשים. חיזבאללה ספג מכות קשות, איבד יותר מ-300 פעילים ומנהיגים, וסובל מהפסדים גדולים לסביבתו. לגבי ישראל שנכנסה למלחמה קשה בעזה, לא ייתכן שהיא תנהל מלחמה רחבת היקף עם חיזבאללה שעלולה להיות קשה עבורה ממלחמת עזה, ותעכב את חזרתם של תושבי הצפון שנעקרו מבתיהם".

נכתב כי עם זאת, "עולה השאלה: מה לגבי הפתרון המדיני? האם יש אפשרות להשיג אותו? גורמים שהגיבו לאל-ג'ומהוריה אמרו: הפתרון המדיני קשה מכפי שאנו מדמיינים, מהסיבה הפשוטה שאין כיוון בינלאומי רציני ליישם את החלטה 1701 על כל היבטיה על מנת להגיע לשקט ויציבות משני צדי הגבול, והדבר ניכר בהצעות שהוצגו, שכן כולם ציינו את יישום החלטה זו אך ורק מהצד הלבנוני, וצעדים המחייבים את חיזבאללה לסגת מאזור הגבול, מבלי לחייב את ישראל בתמורה לנקוט באמצעים כלשהם בצד הישראלי, ומבלי לספק ערבויות לכך שהמרחב האווירי של לבנון לא יישאר פתוח לתקיפות אוויריות".

מאמר מערכת מתוך אל ג'מהורייה. לקריאת הכתבה המלאה. 

3האם יחסי ארה"ב וישראל יתאוששו?

"כשאנשים שואלים אותנו בימים אלה כיצד ניתן להסביר את המתחים הנוכחיים ביחסי ארה"ב-ישראל, אנו מתקשים למצוא תשובה פשוטה. האם היינו כאן בעבר? האם אנחנו על סף תפנית כלשהי ביחסים שמבשרת שינויים מהותיים?", נכתב בפורן פוליסי. "נשיא ארה"ב ג'ו ביידן תמך במטרות המלחמה של ישראל ובישראל יותר מכל נשיא אחר בהיסטוריה של ארה"ב", נכתב. "מצד שני, יש כוחות במשחק שמעוררים שאלות רציניות לגבי מערכת היחסים בין ארה"ב לישראל בהמשך הדרך. מערכת היחסים הזו נשענה על שלושה עמודים קריטיים הקשורים קשר בל יינתק: ערכים משותפים, אינטרסים משותפים ובסיס חזק של תמיכה ביתית. כיום, כל אחד מעמודי התווך הללו נמצא תחת לחץ אולי יותר מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה של מערכת היחסים".

ראשית, "הממשל ורוב האמריקאים אינם חולקים ערכים עם הממשלה הימנית הקיצונית ביותר בתולדות ישראל". שנית, "במהלך העשורים האחרונים, הנוף הפוליטי של ארה"ב השתנה גם כן. התמיכה הדו-מפלגתית בישראל עדיין חזקה, אבל הרפובליקנים והדמוקרטים חלוקים מתמיד לגבי השאלה באיזה סוג של ישראל הם צריכים לתמוך".

שלישית, "בניגוד לכל מלחמה ערבית-ישראלית קודמת, האופי הייחודי של מלחמת ישראל-חמאס העמיק את הפער הפנימי בארה"ב, כשנדמה כי מפגינים שכחו את ההתקפה הרצחנית של חמאס על ישראל", ובמקום זאת, "מתמקדים רק בתגובת ישראל". נכתב כי "קרוב לוודאי שארה"ב וישראל ימצאו דרך לנהל את הנושאים הללו ללא שבר מתמשך. אבל מהם קווי המגמה? באיזו מידה נפגעה תדמיתה של ישראל באופן יסודי, הן בארה"ב והן בעולם, כתוצאה מהדרך שבה היא מנהלת את המלחמה בחמאס? האם הזיקה הערכית - הדבק האמיתי שמחבר את שתי המדינות יחד - תחזיק מעמד? האם הסביבה הפוליטית בארה"ב תתפתח עד לנקודה שבה מספר הולך וגדל של צעירים אמריקאים ישאלו האם ישראל מהווה יותר נטל מאשר תועלת עבור האינטרסים של ארה"ב?".

מתוך פורן פוליסי, מאת אהרון דויד מילר, דניאל ס. קורצר. לקריאת הכתבה המלאה. 

4המדינה הזעירה באפריקה שכולם רוצים להקים בה בסיס צבאי

"אומה זעירה במזרח אפריקה מצאה את עצמה במרכז אחת מהנקודות החמות ביותר בעולם", נכתב בבלומברג. כשהיא מוקפת התהפוכות ומונה בסה"כ כמיליון איש, ג'יבוטי נאלצת להתמודד כעת עם הטילים שיורים החות'ים מתימן לעבר ספינות מסחריות בים האדום ונופלים בסמוך לקו החוף שלה, נכתב. "ולמרות כל זאת, ג'יבוטי מיצבה את עצמה בהצלחה כנכס הכרחי באזור. כל זאת בזמן שממשלתה צועדת על חבל דק דיפלומטי כדי לשמור על ניטרליות".

נכתב כי "למרות שהיא מבקרת מאוד את תגובתה של ישראל למתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, האומה האפריקנית אפשרה בשקט לכלי חיל הים ממבצע 'אספידס' של האיחוד האירופי לעגון ולתדלק כחלק מהמאמצים להרחיק את החות'ים". צוין כי בנמל הראשי של ג'יבוטי, "הרבה יותר ספינות מגיעות כעת לפרוק סחורות על סירות קטנות יותר, כחלק מעסקי הובלות הסחורות הגדלים של המדינה". עוד נכתב כי "השקעות בינלאומיות באיסוף מודיעין במושבה הצרפתית לשעבר, האסלאמית ברובה, מעולם לא נראו חשובות יותר", וכי "ומיקומה בנקודה שבה הים האדום נפגש עם מפרץ עדן עשוי לשמור עליה בעדיפות אסטרטגית עבור המעצמות הגדולות. כבר לסין, צרפת, איטליה, יפן וארה"ב יש שם בסיסים צבאיים. וגם גרמניה הייתה רוצה כזה".

מתוך בלומברג, מאת סימון מארקס. לקריאת הכתבה המלאה. 

5החרם החדש שמובילים פרו פלסטינים ברשתות

"כשהמחאות על המלחמה בעזה מתגלגלות במרחק כמה רחובות משם, אירוע ה'מט גאלה' בשבוע שעבר היה נטול הצהרות פוליטיות על השטיח האדום", נכתב בניו יורק טיימס. "עם זאת, פחות משבועיים לאחר מכן, מתגבשת תנועת מחאה מקוונת שצומחת במהירות בטיקטוק, פלטפורמת המדיה החברתית שנתנה חסות לאירוע". נכתב כי "Blockout 2024, המכונה גם מבצע Blockout או Celebrity Block Party, פונה לדמויות בעלות פרופיל גבוה שהמשתמשים בטיקטוק מרגישים כי אינן מנצלות את הפרופילים והכוח שלהן מספיק כדי לדון במלחמת ישראל-חמאס". צוין כי "לאור הסכסוכים הגלובליים הנוכחיים והמשברים ההומניטריים, המבקרים תיארו את האקסטרווגנטיות שסביב האירוע כחוסר טקט".

ואז, "הזעקה הגיעה עד מהרה מיוצרת תכני טיקטוק שקראה: 'הגיע הזמן שהאנשים יעשו את מה שאני מכנה גיליוטינה דיגיטלית - דיגיטינה, אם תרצו', אמרה בפוסט וידאו ב-8 במאי שזכה לשני מיליון צפיות. 'הגיע הזמן לחסום את כל הסלבריטאים, המשפיענים ואנשי החברה העשירים שאינם משתמשים במשאבים שלהם כדי לעזור לנזקקים'", אמרה.

'רשימות חסימה' של ידוענים שנחשבו ראויים לחסימה פורסמו ושותפו באופן נרחב באינטרנט. צוין כי "התנועה מורכבת מתומכים פרו-פלסטינים שהעריכו את מעשיהם ודבריהם של ידוענים על מנת להחליט אם הם הגיבו כראוי לסכסוך. התנועה בודקת האם לא אמרו דבר או לא דיברו מספיק, ובהתאם קוראת לתומכים בעזה לחסום את הידוען ברשתות החברתיות. מה מהווה פעולה 'מספקת' של האדם המפורסם - קריאות להפסקת אש, תרומות לסיוע לארגוני צדקה או הצהרות - נראה לא ברור ויכול להשתנות מידוען לסלבריטאי". עוד צוין כי תומכי התנועה טוענים כי חסימה היא אקט משמעותי "מכיוון שמותגים מסתכלים על נתונים של העוקבים והמעורבות של משפיענים וסלבריטאים ברשתות החברתיות לפני שהם בוחרים אם לעבוד איתם כדי לקדם מוצר. חסימת מישהו במדיה החברתית נותנת לחוסם שליטה רבה יותר על מי שיש לו גישה לעדכונים ולמידע האישי שלו, ויכולה להשפיע יותר מאשר ביטול מעקב אחר חשבון של ידוען מכיוון שעסקאות מוצר רבות משגשגות בזכות מודעות ממוקדות וצפיות שיכולות להצטבר גם אם משתמש פשוט רואה פוסט, מבלי לעשות לייק או לשתף אותו".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת אליזבת פאטון. לקריאת הכתבה המלאה.