גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"קיבלנו כבר עשרות פניות": הפתרון של הטכניון לאנטישמיות בקמפוסים בחו"ל

הטכניון מזמין חוקרים מחו"ל להצטרף למוסד הלימוד, והנשיא מגלה כי "קיבלנו כבר עשרות פניות" ● בתוך כך, מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפגיעה במעמד המחקר הישראלי, וקוראת לתקצוב מוגבר כתשובה לחרמות

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE
הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת גנט בבלגיה / צילום: Reuters, JAMES ARTHUR GEKIERE

"עייפים מהאנטישמיות בקמפוס שלכם? יש אופציה טובה יותר", סיסמת הפרסום המאוד אמריקאית הזו היא כותרת טור הדעה שכתב נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון והופיע בוול סטריט ג'ורנל בסוף השבוע שעבר. "אנחנו מקווים שהמנהיגים העולמיים ינקטו צעדים למנוע אפליה, אך החובה לפעול מוטלת גם עלינו", כותב סיון במכתבו הקצר. "מדענים ישראלים בקמפוס שלנו פועלים לבנות פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של האנושות. איננו יכולים להאט את הקצב של המדע. חוקרים, מורים וסטודנטים שחשים שאינם מתקבלים בברכה בקהילות שלהם למרות מחוייבותם למחקר המדעי - הדלתות שלנו פתוחות".

בלגיה והולנד בחרם אקדמי על ישראל, ותוכנית המיליארדים בסכנה
חרם אקדמי: האקדמיה ההולנדית המלכותית לאמנות מנתקת קשרים עם "בצלאל"
יואב קרני, פרשנות | האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

הקריאה הזו של סיון מגובה במעשים. הטכניון פרסם בסוף אפריל קול קורא המזמין חוקרים וסטודנטים מכל העולם להצטרף כעת לטכניון. הקריאה היא לאנשי סגל בכל הדרגות, אשר יוכלו להגיש מועמדות ולהגיע או למשרה קבועה, אם הם ימצאו מתאימים למשרה, או אם לתקופה קצרה, כולל אפשרות להנחיה משותפת לפוסט דוקטורט או לדוקטורט יחס עם האוניברסיטה אליה הם שייכים היום. סטודנטים יכולים להגיע דרך תוכנית חילופי סטודנטים מיוחדת לתקופות של בין חודשיים לשנה, בעיקר סטודנטים לתארים מתקדמים. כמו כן החל מסתיו 2025, תיפתח לפחות בחלק מחוגי הלימוד תוכנית שבה שנת הלימודים הראשונה נערכת באנגלית, וכוללת לימודי עברית כדי להשתלב בשנה לאחר מכן במערכת הלימודים הרגילה.

"בשבועות הספורים מאז שפרסמנו את הקול הקורא, קיבלנו עשרות פניות", אומר סיון. "זה אומר שישנו צורך אמיתי". הוא מציין כי המחשבה הייתה קודם כל להקל על הישראלים והיהודים שחווים חוויות לא נעימות בקמפוסים, ולדבריו חלק מן הפונים אכן הגיעו אחרי שעברו חוויות אישיות לא נעימות. "אחת הסיבות להקמת מדינת ישראל היא לתת מקום לאנשים שלא מרגישים נוח היכן שהם נמצאים", אומר סיון.

אך בנוסף, התוכנית נועדה גם לקלוט חוקרים מעולים שבמקרים אחרים אולי קשה יותר להחזיר לישראל, ואת החוקרים המגיעים באופן זמני, לשלוח בחזרה לארה"ב עם הבנה עמוקה יותר של המתרחש בישראל.

מצד אחד, זה נהדר להחזיר מוחות ולעטוף באהבה אנשים שחוו קושי על רקע היותם ישראלים ויהודים בקמפוסים הסוערים. אבל, האם הם לא יהיו חסרים שם? הן לשם פיתוח הקשרים הבינלאומיים של האקדמיה הישראלית ואם כדי להתמודד מול הנרטיב הפלסטיני?
"אנחנו חושבים קודם כל על מה רוצים האנשים. בכל מקרה זו טיפה בים, מול הישראלים והיהודים הרבים שנשארו בקמפוסים. האם יש חשש שאנחנו בתהליך שבו ישראלים ויהודים בסופו של דבר ימנעו מהקמפוסים של האוניברסיטאות המרכזיות או יפחדו להביע שם את כולם? אני באמת לא יודע. אבל המענה שלנו הוא למי שמרגיש שהוא לא רוצה להיות שם".

אתם חוששים ממה שקורה לשיתופי הפעולה הבינלאומיים?
"בוודאי. שיתוף הפעולה הבינלאומי הוא נשמת אפה של האקדמיה. אנחנו נלחמים בכך כל האוניברסיטאות יחדיו וגם כל אחת בנפרד, אבל צריך לבנות מנגנון שגודלו ועוצמתו דומים למנגנונים של הצד השני. הם נערכים כבר שנים, ואנחנו לא פעלנו, וחייבים לפחות לפעול עכשיו. זה חיוני לכלכלה, לכח האדם, לעצמאות הישראלית בתחומים השונים. אבל המדינה כמעט לא נוכחת באירוע".

האקדמיה למדעים קוראת "להבטיח את עתיד המחקר הישראלי"

בתוך כך, היום (א') שלחה מועצת האקדמיה הלאומית למדעים מכתב לראש הממשלה, לראש המל"ל ולשרי האוצר, החוץ והמדע, ובו קריאה דחופה לפעול בזירה הבינלאומית נוכח הפגיעה במעמדו של המדע הישראלי. 

"מועצת האקדמיה מביעה חשש כבד מן הסימנים המתרבים על התעצמותו של חרם אקדמי רחב-היקף וחסר תקדים על מוסדות מחקר ועל מדענים ישראלים, חרם שיוביל להתדרדרות חריפה במעמדה המדעי של ישראל בעולם ולפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי", נכתב במכתב. "בעקבות מלחמת ישראל-חמאס, מוסדות מובילים ברחבי העולם שוקלים מחדש את יחסיהם עם המדענים ועם מוסדות המחקר הישראליים, נסוגים ונמנעים משיתופי-פעולה ומקיום ביקורים הדדיים, מעריכת כינוסים משותפים ומהקשר המדעי בין קהיליות מדעיות".

לדברי חברי האקדמיה, "זו תופעה מסוכנת והרסנית המאיימת על המדע הישראלי, ויש חשש כבד שצעדים אלה יפגעו אף במקומה המכובד של ישראל כחברה בתוכניות המחקר של האיחוד האירופי, הממלאות תפקיד חשוב בפעילות המדע הישראלי וטיפוח עתידו".

האקדמיה קוראת לממשלה לנקוט כל דרך אפשרית על-מנת להבטיח את עתידו של המחקר הישראלי. בנוסף לדרישה לחזק את המדע, את ההסברה ואת קשרי החוץ, מסבירים באקדמיה כי "על הממשלה לזנוח לאלתר אלה מפעולותיה אשר פוגעות בעצמאות המדע ומוסדות המחקר והתרבות".

האקדמיה פונה גם בקריאה למוסדות הבינלאומיים "להימנע משימוש בחרם ככלי לניהול מחלוקות גאו-פוליטיות ולהכיר באחריותם לעמוד איתן נגד גילויי אנטישמיות וסנטימנטים אנטי-ישראליים המופיעים לעתים במסווה של ביקורת פוליטית". 

מה קורה עכשיו באוניברסיטאות בעולם?

בימים אלה מסתיימת שנת הלימודים בקמפוסים רבים בארה"ב, ובהתאם לכך גם המחאות מגיעות בהדרגה לסיומן, אם כי לא בדעיכה טבעית. בכמה אוניברסיטאות כמו הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת אריזונה, התרחשו בימים האחרונים עימותים אלימים בין המשטרה לבין הסטודנטים, כאשר המשטרה חיסלה בהדרגה את מחנות האוהלים, תוך שימוש באמצעי פיזור הפגנות ומעצרים ברבים מן המקרים. מעצרים ועימותים המשיכו להיערך השבוע גם באוניברסיטת ברקלי ובאוניברסיטת קליפורניה באירוויין.

באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה התרחשו האירועים המתוקשרים ובין החריפים ביותר, זכתה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק בשבוע שעבר להצבעת אי-אמון מטעם סגל בית הספר לאמנות ומדעים. בסגל טענו כי פעילותה "סיכנה את הסטודנטים ואת ערכי היסוד של האוניברסיטה, כולל חופש הביטוי והחופש האקדמי". נראה כי פינוי המאהל - ולא השפעתו של המאהל על הלימודים או ביטול טקסי הסיום - היו מבחינתם הסיבה לאי-האמון.

לאירופה הגיע הגל הנוכחי של המחאות בהשראת ארה"ב ומאוחר יותר ממנה, ושם המחאות עדיין נמשכות בעוצמה. בבריטניה, בשווייץ, בהולנד, בגרמניה ובצרפת החלו מחאות שקטות יחסית לאלה שנערכו בארה"ב, אם כי הן כן כללו לרוב מאהלים כמו המחאות האמריקאיות וגם פריצות למבנים, חלקם מבנים היסטוריים שסבלו נזקים. 

במספר אוניברסיטאות נערכו דיונים בין הנהלות האוניברסיטאות לבין המאהלים בנושא ההשקעה בישראל. בינתיים בארה"ב אוניברסיטאות לא התחייבו רשמית להפסיק את ההשקעה בישראל, מה גם שבמקרים רבים מדובר בהשקעה דרך קרנות גידור שלא כל השקעותיהן שקופות, כך שייתכן שהדרישה תהיה בלתי אפשרית ליישום.

עם זאת, לשון השיח של האוניברסיטאות עם מנהיגי המחאה היא לשון חיובית, למרות טענות שהופיעו גם בעיתונות האמריקאית כי מאהלים אלה למעשה ממומנים ומנוהלים על-ידי ארגוני טרור פלסטיניים (ללא ידיעתם של רוב המוחים).

למשל, קנצלרית אוניברסיטת ברקלי, קרול כרייטס, כתבה למוחים כי היא נהנתה מאוד מהשיחה עמם. "אני רוצה להכיר במאמצים שלכם למחאה לא אלימה נגד ההרג וההרס יוצאי הדופן בעזה", אמרה, וציינה כי למרות שהיא מתנגדת לחרם אקדמי, האוניברסיטה תשקול לבחון האם השקעותיה "תואמות את ערכיה".

בעוד בארה"ב מדובר בשיח שהוא בינתיים כללי מאוד, באירופה הסטודנטים דורשים ספציפית להפסיק תוכניות שיתופי-פעולה במסגרת תוכנית "הורייזון" של האיחוד האירופי, תוכנית שישראל מרוויחה ממנה מענקים וקשרים מדעיים יקרי-ערך.

בינתיים הדרישות הללו עדיין לא נענו, אולם ישנה סנונית אחת של ניתוק קשר: האקדמיה המלכותית לאמנות של הולנד בהאג (KABK) הודיעה כי היא מנתקת את הקשרים עם האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

חודש ירוק בחיסכון: מה קרה לקופות הגמל במאי ומי הרוויח מעל 13% מתחילת השנה

לפי תחזית מיטב, חודש מאי סיפק נחת למשקיעים אחרי הירידות באפריל ● התשואה במסלולים הכלליים עמדה על 1.2% ובמסלולים המנייתיים הייתה 3.8% ● ומה המצב מתחילת השנה?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; סנטינל וואן ירדה בכ-13%

הנאסד"ק ננעל סביב רמות הבסיס ● בורסות אירופה ננעלו במגמה מעורבת ● הניקיי עלה בכ-1.3% ● מניית ג'יי.די. ספורטס נופלת בכ-11% בשל האטה במכירות ● מחירי הנפט ירדו ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בירידות ● מדד ה-PCE, מדד האינפלציה המועדף על הפד, עמד על 2.7% באפריל, בהתאם לציפיות

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: אביב חופי

אבי נקש תובע את המנכ"ל אבי חורמרו: "נטל זכויות בשווי עשרות מיליוני שקלים תוך ניצול האמון"

נאמנות אבי נקש הגישה בקשה לתביעה נגזרת בשם שמונה חברות נגד אבי חורמרו, יו"ר וכמנכ"ל בחברות בקבוצה עשרות שנים, בסכום של "מעל 2.5 מיליון שקל" ● בבקשה נטען ל"התנהלות פסולה ומקוממת של חורמרו" באמצעות חברה בבעלותו ולניצול האמון שניתן בו ● חורמרו בתגובה: "טענות סרק מופרכות"

מגדלי לנדמרק / הדמיה: 3d Vision

ארוחת בוקר של רותי ברודו: חברת הסייבר שעוברת למגדלי לנדמרק

קייטו נטוורקס תעזוב את משרדיה במגדל עזריאלי שרונה ותעבור למגדל לנדמרק במתחם שרונה ● החברה תשכור כ-17,000 מ"ר המשתרעים על פני 6 קומות בהסכם שהיקפו מוערך בתעשייה בכ-200 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים

סיכום שווקים / צילומים: שלומי זירה, אנבידיה, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איפה בכירי המשקיעים ממליצים לשים את הכסף - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהלי בתי ההשקעות הגדולים בישראל מביעים חשש מהכיוון אליו צועדת הכלכלה הישראלית  ● אנבידיה זינקה בשלושת ימי המסחר האחרונים ביותר מ־20%, מה הוביל לכך? ● המניות הישראליות שייכנסו, ומה עוד חשוב לדעת לקאת עדכון מדד ראסל ביוני ● ועוד כתבות על המצב בשווקים

נמל חיפה / צילום: Shutterstock

ההסדרה בנמלים קרובה לאישור, זה המתווה

התחרות בין הנמלים גואה על רקע ההאטה בענף הספנות, ועל כן נמל שואף להסיר כמה שיותר מהרגולציה מעליו, ומצד שני להבטיח שהאחרים יהיו כמה שיותר כבולים ● דרישות שונות הובילו את משרדי התחבורה והאוצר לגבש "דיל" ביחס לפעילות הנמלים ● בעקבות מחלוקות בין משרדי התחבורה לאוצר, וכן מחלוקות בתוך משרד האוצר - הוא עוכב וצפוי להסגר בקרוב

ג'יימי דיימון / צילומים: AP, Ludovic Marin ו־Shutterstock

המלך של וול סטריט: בדרכו החוצה מצמרת הבנקאות, ג'יימי דיימון זורק כמה נבואות זעם

העומד בראשו של ג'יי.פי מורגן, שהפך הודות לניווטו לבנק האמריקאי המוביל בשווי שוק ונכסים, ידוע גם כרואה השחורות של הענף ● פעם אחר פעם הוא מזהיר מפני אינפלציה גבוהה, מיתון עולמי ואיומים גיאו–פוליטיים, וזוכה לאוזן קשבת מהמנהיגים הבכירים ביותר ● כעת הוא רומז שהפרישה שלו תהיה מוקדמת מהצפוי, ומספק עוד תחזית שחורה לקינוח: "היערכו לתרחיש הגרוע ביותר"

ארז אייזן ועמית דובדבני, צמד אינפקטד מאשרום, דוגמים מכונות דפוס של hp אינדיגו / צילום: תמי בר שי

"לפעמים שואלים איך אנחנו תומכים בישראל": זה הצליל החדש של אינפקטד מאשרום

חברי אינפקטד מאשרום, ארז אייזן ועמית דובדבני, חוו מקרוב את האובדן של קהילת הטראנס ב־7 באוקטובר ● בראיון עם גלובס הם מספרים על הטראק שהפיקו מצלילי מדפסות של hp אינדיגו, איתו יופיעו באירוע הדפוס הגדול בעולם תחת אבטחה כבדה

לישראל הייתה תוכנית סודית ליום שאחרי בעזה. חמאס חיסל אותה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ישראל שינתה את המבצע ברפיח בלחץ אמריקאי, הניסוי שעשוי לשפר את מיפוי המנהרות התת-קרקעיות בעזה וכך חיסל חמאס את תוכנית היום שאחרי של ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חברה זכתה בקרקע לבנייה. ואז הגיעה הצעה במיליון שקל יותר

בני זוג שחיו כידועים בציבור נפרדו לאחר כשבע שנים, במהלכן נולדו להם שני ילדים - האישה דרשה זכויות בחברות שהקים בעלה ● כונסי נכסים ביקשו לפתוח מחדש הליך התמחרות לרכישת קרקע לאחר שחברה כבר זכתה בו, בשל קבלת הצעה גבוהה יותר ● וגם: למי שייכת דירת מרתף משותפת לבעלי הבניין, שנמכרה מספר פעמים? ● שלושה פסקי דין בשבוע

אננסים למכירה בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Shutterstock

שנה לפתיחת השוק ליבוא אננס: המחירים נחתכו בחצי, והצריכה הוכפלה

למרות שמשרד החקלאות פתח את יבוא האננס מקוסטה ריקה בלבד, מחיר הפרי צנח בכמעט 50% - והפרי הפך לנגיש יותר עבור הצרכן הישראלי ● הנתונים מצביעים על כך שכשמסירים רגולציות חוסמות יבוא - המחירים יכולים לרדת, לעתים אף מבלי לפגוע באופן משמעותי בייצור המקומי

דוד לוי / צילום: Matty Stern / U.S. Embassy Tel Aviv, ויקיפדיה

השר לשעבר דוד לוי הלך לעולמו בגיל 86


מפועל בניין לחתן פרס ישראל: דוד לוי, שעלה ממרוקו והתקדם מעבודה בבניין לפוליטיקה המקומית והארצית, הלך לעולמו • הוא הניח אחריו אישה ו-12 ילדים • לוי כיהן במשך למעלה מעשור כסגן ראש הממשלה, ניהל את משרד הבינוי והשיכון ולאחר מכן את משרד החוץ • בשנת 2014 הוזכר לוי כמועמד לנשיאות, ובערוב ימיו קיבל את פרס ישראל למפעל חיים

בני שגיא, מהשבוע הבא נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע / איור: גיל ג'יבלי

צעיר, על אופנוע, עם לשכה במרתף: למה כולם מדברים על נשיא ביהמ"ש החדש בבאר שבע?

בני שגיא, מהשבוע הבא נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מצליח פעם אחר פעם להביא להסדרי טיעון ולחסוך למדינה מיליונים, בזכות טיפול מהיר ויכולת להביא את הצדדים להסכמות ● מבקריו חושבים שהוא לפעמים לוחץ מדי, והכרעות מתוקשרות שלו שונו לאחר ערעור ● עכשיו שגיא, שידהר כל הדרך לבאר שבע על אופנוע כבד, יצטרך ללמוד את החוקים של הדרום

''אילו נוצחה ישראל'', הוצאת ספריית מעריב, 1969. התקבל בארץ בלעג ובאיבה

יוני 1967: זה היה יכול להיגמר אחרת

שלושה עיתונאים כתבו ב-1969 ספר שנקרא "אילו נוצחה ישראל" ● במשך שנים לא התייחסנו לזה ברצינות, אבל כעת הסיפור נשמע קצת פחות פנטסטי

ביומד / אילוסטרציה: Shutterstock

טיפול חדש ללוקמיה צפוי להפוך את המחלה הקטלנית למחלה כרונית?

כנס הסרטן האמריקאי השנתי ASCO מתרחש בימים אלה בשיקגו, ובשני ימיו הראשונים כבר סיפק כמה כותרות משמעותיות ● וגם: חברת מודרנה קיבלה את אישור השיווק למוצר הראשון שלה אחרי תקופת הקורונה ● השבוע בביומד

פעילות כוחות צה''ל ברפיח / צילום: דובר צה''ל

"טקטיקה ששימשה בעיראק ובסוריה": צה"ל שולף נשק חדש במערכה ברפיח

ישראל משתמשת בנגמ"שי M113 ("זלדה") בתור כלים מופעלים מרחוק ● הנגמ"ש נושא מערכות נשק, בהן רקטות מדויקות

מלון לואי ויטון בשאנז אליזה, פריז, שהושק השנה. ''להוסיף ממד יצירתי שיגרום לנכסים לבלוט'' / צילום: Reuters, Benoit Tessier

את חברת LVMH אתם מכירים בזכות התיקים היוקרתיים שלה. היא גם טייקונית נדל"ן

חברת האם של לואי ויטון ושל דיור קונה נדל"ן כדי לשלוט במותגים שלה ● היא משנה את מרכזי הערים מניו יורק עד מיאמי, מפריז עד מונטריאול

צוק סרטנים / צילום: דניאלה אבואב

שני האחים התל אביביים שעושים כבוד למטבח הים תיכוני בשוק הכרמל

השף רן תמיר גילה את המטבח במוסד גמילה מסמים שאליו נכנס בגיל 19 ● במסעדה שפתח עם אחותו שיר הוא עושה אוכל משוחרר מהגדרות, תמים בדרכו ומלא רגש

אורי יהודאי, לשעבר נשיא ומנכ''ל פרוטרום / צילום: שלומי יוסף

אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום המיתולוגי: "במשטרה אפילו לא טרחו להגיד טעינו, או סגרנו את התיק מחוסר אשמה"

6 שנים לאחר שהוביל את פרוטרום לאקזיט בשווי כ־7 מיליארד דולר, אורי יהודאי מספר בראיון ראשון ובלעדי על החקירה שנפלה עליו בהפתעה, עד לסגירתה לאחרונה: "אני שלחתי את המידע ל־IFF וצחקתי כמו מטומטם" ● וגם: על העסקים המוצלחים עם בן הדוד ישי דוידי והתסכול מהמצב במדינה: "אם היו קוראים לי להיות שר האוצר, הייתי הולך מחר בבוקר" ● הראיון המלא יפורסם בסוף השבוע

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם דינה בן טל גנניה, מנכ''לית אל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין, מנחם רייס

מנכ"לית אל על פותחת הכול: איך הגיעה לתפקיד, המתקפה האיראנית וטירוף המחירים

היא נכנסה לתפקיד מנכ"לית אל על בעיצומו של משבר הקורונה, וכשנראה היה שהיא מנווטת את החברה חזרה לצמיחה, פרצה המלחמה וטרפה שוב את הקלפים ● בשיחה עם ערן גפן מדברת דינה בן טל גננסיה על הספרינט לצמרת, הזינוק במחירים והטריק שאפשר לה לייצר המשכיות כשכל הטיסות בוטלו