גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהימה את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock
נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

חשיפת גלובס על אודות ההחלטה הטורקית לעצור כל יצוא ויבוא לנמלים בישראל הכתה גלים בענף התעשייה בארץ ביום חמישי האחרון. ולא רק בצד הישראלי נדהמו מהמהלך, הראשון מסוגו ביחסים בין המדינות - אלא גם במגזר העסקי בטורקיה מתבטאים כלפיו בזעם.

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים ייפגעו?
חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלה הסיבות
משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים
ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

מול הצעד החריג, גורמי מסחר בשני הצדדים פועלים כבר עכשיו למציאת דרכים עוקפות, בזמן שטרם ברור עד תום אם נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן מתכנן צעדים נוספים נגד ישראל בהמשך.

הנה שלוש הערות על ההתפתחויות ביחסי ישראל־טורקיה.

1היצוא נמשך

כבר לאחר איסור היצוא של 54 פריטים מטורקיה לישראל לפני כחודש, החלו יבואנים ישראלים להשתמש ביעדים שלישיים, כמו סלובניה, להעברת סחורות לישראל. כעת, בזמן שהממשלות של שתי המדינות מחליפות מהלומות, יבואנים ויצואנים משני הצדדים דווקא משלבים זרועות כדי למצוא פתרונות.

אותה מגמה שהחלה לפני כחודש התרחבה מאוד כבר במהלך סוף השבוע החולף. כך, במקום לכתוב על שטר המטען את ישראל כנמל יעד, מובילים לנמל שלישי - ומשם לישראל. באנקרה כנראה היו רוצים למנוע את השיטה, אולם היקף היצוא הטורקי לכל העולם מקשה עליהם לעשות זאת.

 

המכס הטורקי אומנם נחשב לאחד הקשים ביותר בעולם בתחום הבידוק, אבל קשה לו לתחקר לעומק את היעד הסופי בפועל. לכן, יצואנים טורקים שולחים סחורות לנמל שלישי, ומבצעים הליך שנקרא "שטעון". בהליך הזה מובילים את הסחורה למדינה השלישית כאמור, ושם מחליפים את שטרי המטען, מעמיסים את הסחורה לאונייה אחרת - ומובילים אותה לישראל.

זהו הליך שעלול להכפיל ואף יותר מכך את עלויות השילוח השגרתיות בין טורקיה לישראל, אבל מבטיח בסבירות גבוהה את המשך זרימת הסחורות. בעקבות כך, סחורות טורקיות שיעדן הסופי הוא ישראל המשיכו בימים האחרונים לנוע, גם אם בהיקפים נמוכים יותר, לנמלים במדינות שונות כמו בולגריה, יוון ומצרים. משם הן לבסוף יגיעו לכאן.

2הביקורת בטורקיה

כאמור, לא רק בישראל קיבלו בתדהמה גדולה את הידיעה על אודות עצירת היצוא והיבוא הטורקי מישראל. זאת כאשר מאז ומתמיד, וגם במשברים שונים, קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה נחשבו לאי של יציבות.

לגלובס נודע ממקורות טורקים וישראלים כי במגזר העסקי הטורקי קיים זעם גדול על המהלך. יבואנים ישראלים מקבלים מספקים שלהם את המסר כי ההחלטה של משרד המסחר הטורקי היא שרירה וקיימת, כשהתקווה היא שמשא־ומתן להפסקת אש בעזה יבשיל ויוביל לביטול ההחלטה - כפי שכבר הצהירו באנקרה. "יצואנים טורקים זועמים על הנשיא", אומר לגלובס גורם ישראלי שמעורה בפרטים.

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Khalil Hamra

בינתיים, בחלק מהמפעלים בטורקיה מצויים בפאניקה, אומרים גורמים ישראלים וטורקים. תעשיינים טורקים מסוימים בנו את התוכנית העסקית שלהם על בסיס היצוא ללקוחות בישראל, שבחלק מהמקרים מהווים 80% מכלל הצרכנים שלהן.

לצד זאת, הטורקים סובלים ממשבר מטבע מתמשך, שבמסגרתו בארבע השנים האחרונות הלירה הטורקית התרסקה מכ־7 לירות לדולר לכ־32.3 לירות לדולר כיום. "ארדואן נקט פעולה שמנוגדת לאינטרסים הכלכליים של טורקיה", אומר לגלובס יצואן טורקי.

ב־2023 עמד סך היבוא בישראל מטורקיה על 4.6 מיליארד דולר, כך לפי הלמ"ס. היקף הסחורות הללו יוצאו מטורקיה למרות מלחמת "חרבות ברזל", ובשנה שאותה סיימה טורקיה בגירעון מסחרי בסך 106 מיליארד דולר (10% מהתוצר). כלומר, המהלך של ארדואן מהווה גם פגיעה באינטרס של מדינתו ושל סוחריו בצבירת מט"ח. כל אלה, כצפוי, לא מקבלים ביטוי בתקשורת הטורקית המרכזית, שמיישרת קו עם הנרטיב הממשלתי.

 

למרות המדיניות של ארדואן, בכירים טורקים הביעו בשבוע שעבר אופטימיות בשיחה עם גלובס כי "מדובר בגל שלילי שיחלוף". באנקרה משוכנעים כי בדומה למשברים שונים ביחסי המדינות, כמו משט המרמרה וצעדות השיבה, המלחמה תסתיים - וכך הכול יחזור לשגרה.

3חלק מרצועת עזה

בהתחשב בכל ההשפעות השליליות של הצעד האנטי־ישראלי של ארדואן, נשאלת השאלה מה נשיא טורקיה בעצם רוצה? בראש ובראשונה, ארדואן מזוהה עם האחים המוסלמים, וסביר להניח שהוא היה שמח שארגון הטרור חמאס ימשיך לשלוט ברצועת עזה ואף ינהיג את כלל שטחי הרשות הפלסטינית מרמאללה. בנוסף, באנקרה רואים בעצירת הסחר עם ישראל מנוף לחץ אקטיבי מצידם לסיום המלחמה ברצועה.

הטורקים מפעילים את מנוף הלחץ הזה משום שהם מעורים במתרחש במשא־ומתן בין ישראל לחמאס - כפי שלפני ימים ספורים ציין זאת גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשהעביר על כך ביקורת - אבל הם נמצאים הרבה מאחורי המתווכות הראשיות. קטר, ובתקופה האחרונה אף יותר מכך מצרים, ממשיכות להכתיב את הטון במגעים להפסקת אש, כאשר אנקרה לא בתמונה.

טורקיה לא מהווה גורם משמעותי בשיח, בין השאר משום שישראל הפיקה לקחים ממשברים קודמים עמה והשיבה ארצה בשלב מוקדם את הדיפלומטים. הדבר הותיר את ארדואן ואת אנשיו ללא יכולת להזמין לשיחות נזיפה או לנקוט צעדים שישרתו את האינטרסים הפוליטיים שלהם. אחד הצעדים הזכורים האלה היה למשל גירוש השגריר איתן נאה במאי 2018.

מטרה נוספת שמעוניינים באנקרה להגשים הוא נוכחות משמעותית של החברות הטורקיות הגדולות, שבכיריהן מקורבים לארדואן, בשיקום רצועת עזה. הטורקים מפנימים כי בזמן שהמדינות הסוניות המתונות, האיחוד האירופי וארה"ב עוסקות בשאלת היום שאחרי - הם מודרים. כך, שיקום הרס ברצועת עזה, שהוערך לפני כשלושה חודשים בכ־18.5 מיליארד דולר לפחות, לא מוביל לתועלות כלכליות, פוליטיות ומדיניות לארדואן. אי לכך, הם רוצים בכל זאת ליטול חלק בנושא, כדי לגרוף הכנסות לחברות הטורקיות הגדולות.

עוד כתבות

אורן הוד, מנכ''ל שופרסל נדל''ן / צילום: כרמל שירן

עזיבה נוספת בשופרסל: מנכ"ל זרוע הנדל"ן פורש מתפקידו

אורן הוד, מנכ"ל חברת שופרסל נדל"ן, עוזב את הרשת פחות משנתיים לאחר שמונה ● ברקע העזיבה: פערים משמעותיים בין הוד למנכ"לים המשותפים ובעלי הבית החדשים בשופרסל, האחים יוסי ושלומי אמיר

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

ד''ר ענאיה בנא, מנכ''לית ומייסדת עמותת אל־ביאדר / צילום: תמר מצפי

"בעלי הקרקע הפרטית בחברה הערבית מחכים שיזמים יבואו"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, ד"ר ענאיה בנא, מנכ"לית משותפת ומייסדת עמותת אל־ביאדר, דיברה על הפערים בין החברה הערבית לחברה הכללית בתחום הדיור ● בנא: "85% מהדור הצעיר בתוך היישובים הערביים הוא מחוסר פתרונות דיור"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההבטחה של רה"מ אחרי הישיבה הסוערת עם ראשי רשויות בצפון

שר הביטחון בביקור בבסיס יחידה 8200: "אנחנו יודעים בהרבה מאוד מקרים איך האויב חושב ואיך האויב נערך" • נתניהו נפגש עם ראשי רשויות בצפון, סירב להסביר איך יחזרו התושבים לבתיהם - אבל הבטיח: "הצפון ישגשג" • במקביל, הירי ליישובי הצפון לא נפסק • הותר לפרסום: מ"פ בצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע קשה בהתיקלות עם מחבלים ברצועה • כל העדכונים מכל החזיתות

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות באסיה; מותו נשיא איראן איבראהים ראיסי עלול להשפיע על שוק הנפט


הניקיי עולה ב-1% ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע על השווקים, ובפרט על שוק הנפט • אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית" • מיטב: "ממליצים להגדיל חשיפה למניות אירופה על חשבון ארה"ב" • יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים

תוכנית מחליפה לתמ"א 38 שגיבשה העירייה בראשות כרמל שאמה הכהן, מספקת פתרון ביניים בין הגישה המרחיבה שנקטו ראשי העיר הקודמים, לבין הגישה הקמצנית שנקט כרמל שאמה הכהן, שזכתה לביקורת מצד בית המשפט

אילוסטרציה: Shutterstock

העתיד כבר כאן: ניסינו את המודל החדש של ChatGPT וחזרנו לדווח

העוזר הקולי החדש של OpenAI יהיה מותאם אישית למשתמש, יכיר את ההעדפות שלו ויידע גם לבחור את האינטונציה המתאימה בהתאם לאופי השיחה ● בעקבות הסערה שהתעוררה ברשתות עם הצגת המודל החדש, בדקנו את המודל הזמין כיום בשוק

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

לידיעת בני משפחה מסוכסכים: הליכים חסויים בביהמ"ש למשפחה לא מהווים "מקלט" מחקירת רשות המסים

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להעביר את כל המסמכים בסכסוך משפטי בין שני אחים לעיונה של רשות המסים לטובת בחינת פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעלו חששות להלבנת הון דרך חשבונות של האחים בשווייץ ● נקבע: הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס על-ידי האחים, גובר על חיסיון ההליך ועל זכותם לפרטיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

מנכ''לית קו אימפקט, נוא ג'השאן־בטשון / צילום: תמר מצפי

"מי שרוצה לשלב את החברה הערבית צריך לעבוד בזה"

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, נוא ג'השאן־בטשון, מנכ"לית קו אימפקט, שוחחה על האתגרים בשילוב החברה הערבית בשוק העבודה ישראלי ● ג'השאן־בטשון: "חברות עסקיות שהן גשר בין החברה היהודית לערבית אמנם סבלו מטראומה גדולה בעקבות המלחמה, אבל הצליחו להחזיק את זה"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

אלונה בר און, מו''לית גלובס / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און: "לתקשורת יש תפקיד בקישור בין מגזרים"

בפתח כנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, התייחסה מו"לית העיתון לתפקידה של התקשורת בתקופה זו ועל השאיפה לסקר את כל חלקי החברה בעיתון ● בר און: "מטרת העיתונות לספק גיוון, לא להבליט את מי שהכי קיצוני או רק את מי שדומה לי"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל נגד רשות ני"ע: לא לאפשר לגופים חוץ בנקאיים להתחייב על ריבית

ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, שלח מכתב לרשות ניירות ערך בבקשה שלא תאשר את תזכיר חוק התשלומים, הכולל הוראה שמאפשרת לגופים החוץ בנקאיים להתחייב בפני הלקוחות בריבית קבועה על הפיקדונות ● לדבריו, מדובר בהוראה העלולה "לסכן את היציבות במערכת הפיננסית"

רסול סעדה, מנכ''ל משותף אל־ביאדר לפיתוח כלכלי חברתי / צילום: תמר מצפי

רסול סעדה: כך עבר הפשע בישראל מגוש דן אל היישובים הערביים

בכנס פוטנציאל החברה הערבית של גלובס, סקר סעדה, מנכ"ל משותף באל־ביאדר, את התפתחות הפשיעה בחברה הערבית, וציין: "מאז 2023, אנחנו באובדן מוחלט"

ווסימוזי מדונסלה (מימין), נציג דרום אפריקה בדיון בהאג / צילום: Reuters, Yves Herman

המשטר בדרום אפריקה פותח מערכה לשלילת ההכרה בזכות הקיום של ישראל

עיון באוצר המילים והדימויים של נציגי המשטר הדרום אפריקאי בבית הדין בהאג מראה כי הם מתרחקים במהירות משאלת עזה ועוברים אל שאלת הלגיטימיות של קיום ישראל ● אפשר להגיד שהיחסים עם משטר ה–ANC במדינה הגיעו אל סוף הדרך

עו''ד דן גבע, שותף במשרד מיתר / צילום: איל יצהר

משרד עורכי הדין מיתר ממזג אליו את משרד הפטנטים קליגלר

עורך הדין ועורך הפטנטים דניאל קליגלר ינהל את תחום הפטנטים של מיתר, ויחד איתו יצורפו למשרד שותפו יובל שלום ועורכי פטנטים נוספים ● בעקבות המיזוג יכלול צוות הפטנטים של מיתר 18 עורכי פטנטים ועורכי דין

"חיזבאללה ספג מכות קשות": בלבנון מעריכים שהחזית בצפון לא תתרחב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: כלי תקשורת מסביב לעולם סיקרו את השבת גופותיהם של ארבעה חטופים, בלבנון מעריכים שהמלחמה בצפון לא תסלים בשל עייפות בשני הצדדים ומה צפוי ביחסים בין ישראל וארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הזכויות בקרקע בנווה צדק הוכרעו בלי כל היורשים. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש העליון פסק כי קרקע בנווה צדק תירשם על שם בנו של בעל קרקע שהלך לעולמו - אך הדיון הוסתר מצאצאים נוספים שלו ● אישה ביקשה להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך משפחתו הציבה בפניה תנאי לפיו עליה לוותר על זכויות ממוניות ● אדם ערך הסכם להחלפת קרקעות עם המדינה, אך קיבל פחות משליש מהשטח שהתחייבה לו

דב קוטלר, המנכ''ל היוצא של בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

ברקע מכתב המפקח: הפועלים עם רווח של 1.9 מיליארד שקל ויחלק 40% כדיבידנד

שבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע על פרישה, הפועלים מפרסם דוחות ומגלה תשואה להון של 14.6% ברבעון הראשון של השנה ● בתיאום עם בנק ישראל יחלק הפועלים דיבידנד של 775 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים קרא לחלוקת רווחים שקולה על רקע המלחמה