גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההיטל שיכניס 20 מיליארד שקל למדינה חוזר: כך הוא ישפיע על בעלי העסקים

ההיטל "מימון המטרו" יחושב על בסיס שטח הנכס בצו הארנונה, שיוכפל ב־70 שקל ובשני קריטריונים שגובשו עבור ההיטל במיוחד: מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני ● ייתכן שההיטל החדש, אם יאושר, יקוזז באופן חלקי מסכום היטל השבחת המטרו, שנכנס כבר לתוקפו בתחילת 2023

מטרו. שבוע הבא יעלה שוב לדיון נושא ההיטל / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet
מטרו. שבוע הבא יעלה שוב לדיון נושא ההיטל / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

"היטל מימון מטרו" חוזר לשולחן הדיונים: ההיטל, שנכלל בטיוטת חוק ההסדרים בתחילת 2023, כפי שפרסמנו כאן, נשאר בחוץ בגרסה הסופית של החוק שאושרה על־ידי הכנסת, וכעת הממשלה חוזרת לקדם אותו. זאת, כחלק מסדרת הדיונים בתיקון חוק המטרו, שייערכו בתקופה הקרובה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

בורסת השמות נסגרה: המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל נת"ע
השיטה החדשה של רשות המסים לתפוס משכירי דירות שלא מדווחים על הכנסות

ההיטל המוצע יוטל בעקבות "עליית שווי נכסים המושפעים מתוכניות המטרו", והוא צפוי להכניס למדינה 20 מיליארד שקל - יותר מרבע מההכנסות שהיא מתכננת לקבל ממיסים שונים, לטובת מימון פרויקט התשתיות הגדול אי פעם בישראל. הוא לא יוטל על נכסים המשמשים למגורים, ויחושב על בסיס שטח הנכס בצו הארנונה, שיוכפל ב־70 שקל ובשני קריטריונים שגובשו עבור ההיטל במיוחד: מקדם שיטת הארנונה ומקדם המדרג העירוני.

מקדם שיטת הארנונה ינוסח במטרה לגשר על ההבדלים והפערים בשיטות המדידה השונות שמנהיגה כל עירייה לגבי חישוב שטחי נכסים - "כדי שקביעת סכום ההיטל תיעשה באופן שוויוני וביחס לשיטת מדידה אחידה", כך לשון ההצעה; מקדם המדרג העירוני מיועד לבטא את ההבדל הנובע ממקום הנכס, שכן, ככל שנכס נמצא באזור מבוקש ומרכזי יותר, כך פוטנציאל עליית השווי שלו עולה. המקדם יגדיר שלושה סוגים של רשויות מקומיות, "לפי מדרג המתבסס על הפער שבין מחירי השכירות הממוצעים של נכסים מסחריים באותן רשויות, לבין מחירי השכירות הממוצעים בכלל הרשויות" - פער שאמור לבטא, בצורה גסה, את השפעת המקום שבו נמצא הנכס על שוויו.

ההיטל, אם יאושר, יצטרף לכמה וכמה אמצעים בעזרתם מתכננת המדינה לממן מחצית מעלויות הקמת המטרו, המסתכמות, נכון להיום, ב־150 מיליארד שקל. יש לציין כי הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה מיועד, בין היתר, לביצוע תיקונים והתאמות בנוסח המוצע, לטובת הגעה להסכמה לקראת הגשתו לאישור הכנסת בהליך חקיקה מסודר.

ההשפעה על גובה היטל ההשבחה

אחת הסוגיות הבוערות בקשר לאמצעים בעזרתם מתכננת המדינה לממן את עלות הקמת המטרו, היא גובה היטל ההשבחה הכולל שנקבע לאורך התוואי המתוכנן. ההיטל מסתכם ב־75% מגובה ההשבחה על הנכס - 40% שיופנו לקופת העיריות ו־35% לאוצר המדינה (חלק שנקרא גם "מס השבחת המטרו"). ההיטל כבר נכנס לתוקפו בתחילת שנת 2023, ולטענת יזמים ובעלי נכסים רבים הוא גבוה מדי ומטרפד, למעשה, את הפיתוח באזורים אלו, שכן, הוא הופך את הפרויקטים המתוכננים לחסרי כדאיות כלכלית.

ייתכן שהיטל מימון המטרו מיועד, בין היתר, כדי להתגבר על בעיה זו: אחד הסעיפים הראשונים בהצעה שתובא ביום שלישי הקרוב לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, קובע כי ההיטל החדש, אם יאושר, יקוזז באופן חלקי מסכום היטל השבחת המטרו שיוטל על בעל הנכס.

"על־מנת שהחובה לשלם את היטל מימון המטרו לא תחול על החלק בנכס שלגביו שולם מס השבחת המטרו לפי סעיף 19 לחוק המטרו, מוצע לקבוע כי בעריכת שומת השבחה למקרקעין לא יובא בחשבון היטל מימון המטרו, אם החובה לשלמו חלה על בעל הנכס", נקבע בנוסח המוצע. "כמו כן, מוצע לקבוע כי ממס השבחת המטרו לפי סעיף 19 יופחת סכום היטל מימון המטרו שבעל הנכס חייב לשלמו, לאחר היוון הסכום".

לקיזוז הזה ישנה משמעות מסוימת בפועל, שכן, בעוד היטל ההשבחה הוחל מתחילת השנה שעברה, היטל המימון המטרו יוחל רק בסביבות תחילת העבודות להקמת המטרו, כך שעל פניו, ייתכן שהוא יכול, לכל הפחות, לדחות חלק מהתשלום. עם זאת, סוגיה זו - וגם סוגיית מועד כניסת ההיטל החדש לתוקפו - לא ברורים דיים בנוסח הקיים, כך עושה רושם, וייתכן שבעניינים אלו, בין היתר, יידרש חידוד בדיון הקרוב.

יש לכך השלכה נוספת: מאחר שההיטל החדש צפוי להכניס לקופת המדינה 20 מיליארד שקל, על־פי ההערכות, הוא עשוי להפחית מהתלות של המדינה בהכנסות מהיטלי ההשבחה, ובכך אולי ללחוץ פחות את בעלי הנכסים עצמם.

חוסר בהירות לגבי מועד התחולה

לכאורה, ההצעה החדשה קובעת מועד ברור לכניסת ההיטל לתוקף, שכן, היא קובעת כי הוא "ישולם מתחילת עבודות המטרו במתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס" - קרי, בעוד כמה שנים (רק באוגוסט האחרון, נבחרו שלוש החברות הזוכות במכרז לתכנון וניהול שלושת הקווים). בהמשך, מובאת התייחסות נוספת למועד תשלום ההיטל, שנראה כי יוצרת בלבול מסוים, מכיוון שהיא מציינת מועד אחר, מעורפל יותר - המועד בו נמסרה הודעה על הפעלת המטרו.

"חובת תשלום ההיטל תחול החל מתחילת שנת המס שלאחר שנת המס בה פורסמה הודעה על מועד ההפעלה של מיזם המטרו במתחם ההשפעה שבו נמצא הנכס", נכתב שם. "כמו כן, מוצע לקבוע כי מנהל רשות המטרו יודיע לרשות המקומית הנוגעת בדבר ולמנהל רשות המסים על יום תחילת הפעילות של רכבת תחתית (מטרו) במתחם השפעה מסוים, ויפרסם על כך הודעה ברשומות".

אם זה לא מספיק, הרי שבהמשך לכך, נכתב כי "על אף האמור, מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו כי חובת תשלום היטל מימון המטרו תוקדם, ותחול החל ממועד תחילת העבודות להקמה של המיזם במתחמי השפעה". נראה כי את העניין הזה יהיה צורך לחדד במהלך הדיונים.

מנגנונים לפישוט גביית ההיטל החדש

ההצעה כוללת גם מנגנונים שמטרתם "לפשט את מנגנון הגבייה ולהקל על בעלי הנכסים". בין היתר, מוצע כי הרשות המקומית הרלוונטית תשלח, מיוזמתה, בתחילת כל שנת מס, הודעה שתיידע את בעל הנכס בדבר חובתו לשלם את ההיטל. "למען הסר ספק, מובהר כי שליחת ההודעה תיעשה כשירות לאזרח, אך אי־קבלתה או אי־שליחתה אינה פוטרת את בעל הנכס מחובת תשלום ההיטל", מובהר בהצעה.

עוד מוצע להקים מערכת ממוחשבת, שתאפשר לבעל הנכס לבדוק אם חלה על הנכס שבבעלותם חובת תשלום היטל מימון מטרו, כמו גם לחשב את סכום ההיטל שעליו לשלם. ככלל, בעל הנכס יידרש להגיש לפקיד השומה הרלוונטי שומה עצמית על היטל מימון המטרו, כאשר לאחר בדיקה, ייקבע הסכום המדויק.

"מנגנון מורכב ומכביד"

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, אומרת כי הדחייה בתשלומי ההיטלים המתקבלת הלכה למעשה מעצם החלת ההיטל החדשה חשובה, אך לדבריה, לא זו הדרך לעשות זאת: "מדובר במנגנון מסובך ומורכב, שגם יכביד על רשויות המס. אם המטרה, בשורה התחתונה, היא לדחות את תשלום מס המטרו - דבר שעל פניו הוא מבורך - אפשר לעשות זאת בהחלטה ישירה ופשוטה ואין צורך במנגנונים מורכבים. יש כאן בעיה נוספת: אם תחילת התשלום של ההיטל החדש תיקָּבַע דווקא במועד תחילת העבודות, ייגרם נזק משמעותי לבעלי העסקים. זהו המועד הכי רגיש מבחינתם, המועד שבו הם מתחילים להיות מושפעים בפועל, בשטח, מעבודות ההקמה".

בוגין, שתשתתף בדיון ביום שלישי הקרוב, הביעה תקווה שניתן יהיה לשנות את נוסח ההצעה באופן משמעותי במהלך הדיונים: "למזלנו, יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר, הוא אדם בעל ניסיון בעולם הנדל"ן, ועושה רושם שהוא פועל לגיבוש תיקון ראוי ומיטבי. אני מקווה שזה יסייע לנו להגיע לנוסח סופי, שייתן מענה לבעיות הקיימות בו כרגע".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

האתר שהבטיח לעשות סדר ברגולציה לעסקים עלה לאוויר, אבל לא מקיים

רשות האסדרה פרסמה מאגר הכולל רגולציות לעסקים, בהתאם להחלטת הממשלה מ-2021 ● הבעיה: המאגר לא נגיש, וכלל חלק קטן בלבד מכלל הרגולציות על עסקים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; וולמארט שברה את שיא כל הזמנים לאחר הדוחות

הנאסד"ק ירד ב-0.3% ● האיחוד האירופי פתח בחקירה נגד מטא ● ברק עילם, מנכ"ל נייס פורש מתפקידו • יפן: התוצר הגולמי ירד ב-0.5%, יותר מהצפי ● אוסטרליה: עלייה בשיעור האבטלה ● וגם, התעלומה שנפתרה: נחשפה המניה שוורן באפט רוכש בסתר כבר חצי שנה

אולם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Shutterstock, Ankor Light

האג: דרום אפריקה ציטטה את סמוטריץ, דורשת לעצור את הלחימה

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קיים דיון בבקשה הדחופה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה בעקבות פעולת צה"ל ברפיח ● המשלחת הישראלית נוכחת בדיון ומחר תטען

ד''ר קלאוס בוגסו / צילום: מהאלבום הפרטי

המדען שהמציא את הציפרלקס מודה: "היה רגע שבו התרופה נגד דיכאון כמעט נגנזה"

ד"ר קלאוס בוגסו, כימאי רפואי שנחשב "בעל ידי הזהב" בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון, הוא בין האחראים הבולטים למהפכה בטיפול במחלה שלוותה בבושה ובסטיגמות ● רק במלחמה הנוכחית זינק מספר המטופלים בתרופות נוגדות דיכאון ב־10%־20% ● בראיון לגלובס, הוא מספר למה לקח כל כך הרבה זמן להוציא את התרופה לשוק ומדוע קשה לפתח מוצר שיעזור לכולם

הדמיה של פרויקט The LINE מוצגת בתערוכה בינלאומית / צילום: Reuters, Balkis Press/ABACA

פרויקט הבנייה הגדול בעולם נאלץ להתמודד עם המציאות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● התוכניות של ערב הסעודית להקים גורדי-שחקים תאומים בגובה אלפי רגל ולאורך 105 מייל בעיר העתיד ניאום, איבדו מומנטום כשנקלעו לסחרור עלויות ולרצף תקלות בנייה

צומת גלילות / צילום: שלומי יוסף

המוסד רוצה תחנת רכבת, ומשרד התחבורה שוכח את השיקולים המקצועיים

אתמול נחשף בגלובס כי במשרד התחבורה בוחנים לשנות את תוכניות המטרו כך שיעמדו בבקשת המוסד לתחנת רכבת צמודה למטה הארגון ● מדובר בעוד הוכחה לבעיה הקשר ביותר בתכנון התחבורה בישראל: העדפת לחצים מגוונים ושיקולים פוליטיים על שיקולים מקצועיים

אבי גבאי, בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פרטנר אבי גבאי: "המשק מפספס את החברה הערבית בענק"

מנכ"ל קבוצת פרטנר אבי גבאי דיבר הערב בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית בישראל ואמר כי "החברה הערבית היא קטר צמיחה"  ● "אני מאמין שכל ממשלה היא מכונה משומנת להרחבת פערים. בבסיסה, זה מה שהיא עושה"

עו''ד ד''ר גיל-עד נועם במהלך הדיון / צילום: Reuters, Yves Herman

ישראל לבית הדין בהאג: משמעות עצירת המלחמה - 132 חטופים ירקבו במנהרות חמאס

אחרי שבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קיים דיון בבקשה שהגישה דרום אפריקה להוציא צווים להפסקת המלחמה, המשלחת הישראלית השיבה על טענותיה ● המשנה ליועמ"שית למשפט בינלאומי, עו"ד ד"ר גיל-עד נועם, העומד בראש המשלחת: "לקרוא למשהו 'רצח עם' שוב ושוב, לא הופך את זה לרצח עם" ● במהלך הדיון נקראו קריאות ביניים והדיון הופסק למספר שניות

דב קוטלר בכנס הפוטנציאל והתשואה של החברה הערבית בישראל / צילום: כדיה לוי

דב קוטלר מדבר לראשונה על הפרישה, בריחת גופים מממנים זרים והפוטנציאל של החברה הערבית

מנכ"ל בנק הפועלים הפורש השתתף בכנס הפוטנציאל של החברה הערבית של גלובס והתייחס למצב הכלכלי של ישראל ● "יחסית למלחמה אנחנו בהחלט במצב סביר, אבל השאלה היא התשקיף קדימה ואותי הוא מטריד", אמר דב קוטלר ● "יש לבנק 20 סניפים בחברה הערבית. אין ספק שבהרגלי הצריכה של עולם האשראי, יש הבדלים משמעותיים אבל יש גם התקדמות וצריך להשקיע גם בחינוך"

אתר בנייה. ''יותר מ־90% מכוח האדם במקצועות 'הרטובים' היו בידי עובדים פלסטינים'' / צילום: Shutterstock

חומרים תוצרת הארץ ושימוש בטכנולוגיה: איך להוציא את ענף הבנייה לעצמאות

אירועי מלחמת "חרבות ברזל" הבהירו היטב עד כמה היה ענף הבנייה תלוי שנים בגורמים לא יציבים ● האתגר העצום שאיתו הוא מתמודד עשוי לסייע בשינוי החשיבה: "המדינה צריכה להיות עצמאית גם בבנייה"

כפר קאסם / צילום: איל יצהר

צמצום הפערים בחברה הערבית: האם הממשלה תתמיד בתהליך?

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם בשיתוף יוזמות אברהם: התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית

תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דליה השיגה מימון לתחנת הכוח אשכול

חברת דליה חברות אנרגיה בע"מ, בשותפות עם חברות נוספות, חתמו על הסכם למימון רכישת תחנת הכוח אשכול בהיקף כולל של כ־9.15 מיליארד שקל לא כולל מע"מ ● רכישת האתר, שממוקם בחלקו הצפוני של אזור התעשייה באשדוד, כוללת את תחנת הכוח הקיימת וגם שטחי נדל"ן עבור מסחר ותעשייה באזור מבוקש בין נמלי אשדוד

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה מעורבת בוול סטריט; נאסד"ק ו-S&P 500 סגרו שבוע רביעי רצוף בעליות

נאסד"ק ירד ב-0.1% ● הדאו ב-40,000 ובוול סטריט ג'ורנל מסבירים למה המדד הזה הוא "דינוזאור", או לפחות "פגום" ● יו"ר הפד, ג'רום פאוול חולה בקורונה ●  מניות השבבים עלו השבוע ב-5% ● מיקרוסופט תציע את מעבדי AMD ללקוחות הענן שלה, במקום אלה של אנבידיה ● בבנק אוף אמריקה ממליצים על רובין הוד ● גיימסטופ פרסמה אזהרת רווח והודיעה על גיוס הון, צללה ב-20% ● רדיט ו-OpenAI הכריזו על שיתוף פעולה, רדיט זינקה ב-10% 

טנקי Leopard 2 במפעל נשק גרמני. ''מוכנות מיידית'' / צילום: Associated Press, FABIAN BIMMER

ספינות קרב, טילים ונשק לייזר: מי המדינה שמובילה במרוץ החימוש העולמי?

המציאות הגלובלית החדשה שמה קץ לעשורים של שלום - ושלחה מדינות רבות למסע התחמשות ● באירופה מתארגנים לעימות כולל עם רוסיה, איראן מתקדמת לגרעין, ואפילו אוסטרליה הכריזה על חיזוק המערך הצבאי ● בשנה החולפת ההוצאה העולמית על ביטחון רשמה את הזינוק החד ביותר זה 15 שנה ● גלובס מציג את המהלכים הגדולים בדרך למלחמה הבאה

כוחות איחוד והצלה בזירת תאונה. ''לרענן את מערך הבטיחות בתאגידים'' / צילום: חילוץ והצלה

כך תשפיע הרפורמה בתקנות הבנייה על האחריות לתאונות בענף

הרפורמה מבקשת לשנות את מדרג בעלי התפקידים באתרי הבנייה, כך שתוטל לראשונה אחריות ישירה בדין לבטיחות באתרים על שורת בעלי תפקידים נוספים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ' מקשיח עמדות מול ארדואן בשעה שבמכס הישראלי מעודדים יבוא מטורקיה דרך מסלולים עוקפים

שר האוצר סמוטריץ' הודיע על הטלת מכס של 100% על ייבוא מוצרים וסחורות מטורקיה, זאת לאחר שנשיא טורקיה הורה על עצירת הייצוא הטורקי לישראל ● בינתיים, לגלובס נודע כי במקביל במכס הישראלי פועלים להקלה על יבוא מטורקיה דרך מדינות צד שלישי

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם רמי שביט / צילום: יונתן לוי, מנחם רייס

רמי שביט: "בדיעבד לא הייתי קונה את המשביר. אבל בסוף הפכתי את הטרגדיה לאסטרטגיה"

כשרמי שביט רכש את המשביר אחרי פשיטת רגל, הוא חשב שעשה את עסקת חייו • אלא שאז הוא הבין שמדובר ב"כאוס מוחלט" • נגד כל הסיכויים הוא הצליח לצאת מהבור, לייצב אותה וגם להנפיק • כעת הוא מספר לערן גפן על התלאות בדרך, חשבון הנפש שנשאר איתו וגם התוכניות לכבוש את אירופה עם המותג קנת קול

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ברחוב שקט במרכז העיר: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בכפר סבא?

אחרי חצי שנה על המדף, דירת 4 חדרים בקומה ראשונה בבניין במרכז כפר סבא נמכרה בתמורה ל-2.51 מיליון שקל ● "הדירה הייתה באופן יחסי הרבה זמן על המדף בגלל הקומה שלה ובגלל שאין בה ממ"ד", אומר זיו פלד מסוכנות "ריל קפיטל" שייצג את המוכרים בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

סמוטריץ' רוצה להחריב את קשרי הסחר עם טורקיה, אך עלול לדרוס הסכם עם האיחוד האירופי

סמוטריץ' הודיע על כוונתו להחיל מכס של 100% ממחירו של כל מוצר המיובא מטורקיה, בנוסף למכסים הקיימים ● המשמעות של המהלך: דריסה של הסכם PAN-EURO-MED CUMULATION שבו חברות ישראל וטורקיה, אבל גם האיחוד האירופי ומדינות נוספות

סטנלי לפידוס / צילום: לינקדאין

היזם ששינה את שוק הבדיקות לאבחון סרטן מגלה מה הופך חברה למצליחה

סטן לפידוס המציא מחדש את בדיקות הפאפ לגילוי סרטן צוואר הרחם ואז שינה לגמרי את האופן שבו מאבחנים את סרטן המעי הגס ● בשבוע הבא הוא יגיע לישראל כדי להשתתף בכנס Biomed 2024, ויש לו כמה עצות ליזמים צעירים